הידעת?
בניירובי, מה השעה תלוי באיזו שפה אתה מדבר
ישנה שיטת מדידת זמן בשימוש יומיומי ברחבי קניה, טנזניה ואוגנדה שאין לה שום קשר לחצות.
זמן סווהילי נספר מהזריחה. השמש זורחת בערך בשש בבוקר, וזו נקודת האפס. השעה שבע בבוקר היא אפוא סאא מוג'ה - שעה אחת. תשע בבוקר זה סאא טטו, שעה שלוש. צהריים זה סאא סיטה, שעה שש. המחזור מתחיל מחדש עם השקיעה, אז שבע בערב זה שוב סאא מוג'ה, ומבחינים ביניהן בעזרת אוסיקו (לילה) במקום אסובוהי (בוקר).
המערכת כולה היא היסט נקי של שש שעות מהשעון המערבי. מחסירים שש, וזהו.
והנה הפרט שהופך את זה למדהים ולא רק לחמוד: זה לא קוריוז היסטורי. זה מה שאנשים באמת אומרים. המוסכמה בקרב מזרח אפריקאים רב לשוניים היא להשתמש בשיטה ששייכת לשפה המדוברת - כך שאותו אדם המתאר את אותה פגישה יגיד "שמונה" באנגלית וסאא מבילי, שעה שתיים, בסווהילית. אותו אירוע. אותו אדם. שני מספרים שונים לחלוטין, וללא בלבול כלשהו.
השעון: והסיבה שזה עובד היא גיאוגרפיה טהורה.
ניירובי יושבת כמעט על קו המשווה, ב-1.3° דרום. אורך היום בקושי משתנה, והשמש זורחת בין 06:10 ל-06:40 בערך בכל יום בשנה. אין ימי קיץ ארוכים או ימי חורף קצרים לנהל, אין התאמה, אין חישוב מחדש. הזריחה בינואר והזריחה ביולי מגיעות כמעט באותו זמן.
השוו את זה לאיסטנבול, שהשתמשה תחת העות'מאנים בשיטה כמעט זהה המעוגנת בשקיעה ונאלצה לנטוש אותה - כי ב-41° צפון, מועד השקיעה נודד בשעות לאורך השנה, ושעון שקשור אליה זקוק לתחזוקה מקצועית מתמדת.
שתי ערים, אותו רעיון לגבי הנקודה שאליה צריך לעגן את השעון. אחת נאלצה לוותר עליו. השנייה מעולם לא נזקקה לכך. ההבדל הוא בערך ארבעים מעלות של קו רוחב.
שעון הסווהילית שורד כי קו המשווה אמין.
מקורות והפניות
- ויקיפדיה, *סימון תאריך ושעה באפריקה* (הסטה של שש שעות; דוברים רב לשוניים מחליפים מערכות לפי שפה)
- Omniglot, *זמן בסווהילית*
- Wikiversity, *Swahili I/מספרים וזמן* (מגדיר זריחה כ-06:00)
- Swahili Language School (מבנה מחזורי היום והלילה)
- Evolang (מקור איסלאמי של לוח השנה הסווהילי; מספור הימים משבת)