רוב החלטות השעון בסדרה הזאת הרחיקו עיר עוד יותר מהשמש שלה.
ספרד עברה לשעון ברלין ב-1940 ונשארה שם. מלזיה וסינגפור עיגלו כלפי מעלה ב-1982. טורקיה קיבעה את עצמה לצמיתות על UTC+3 ב-2016. איסלנד ביטלה את שעון הקיץ ב-1968 בכך שהשאירה את שעון הקיץ לתמיד. בכל אחד מהמקרים העדיפה ממשלה נוחות מנהלית על פני דיוק אסטרונומי, והפער בין השעון לשמיים גדל.
ארבע בולטות בכך שהלכו בכיוון ההפוך - ואמרו זאת במפורש.
אסטנה, 2024 — המקרה הברור ביותר, והאחרון שבהם.
עד 2024 הייתה קזחסטן מחולקת לשני אזורי זמן, UTC+5 במערב ו-UTC+6 במזרח. ב-1 במרץ 2024 עברה המדינה כולה לאזור אחד: UTC+5. השעונים באסטנה, באלמטי, בשימקנט ובשנים עשר מחוזות הוחזרו לאחור בשעה.
הסיבה המוצהרת היא שהופכת את המקרה ליוצא דופן. מדענים קזחים טענו ש-UTC+6 אינו תואם את זמן השמש הטבעי, ושהדבר פוגע במקצבים הביולוגיים ובבריאות האדם. הממשלה בחרה בהפרש הקרוב יותר לשמש.
אסטנה עברה מהקדמה של כ-74 דקות על הצהריים הסולאריים שלה להקדמה של כ-14.
→ אסטנה
ליסבון, 1976 ו-1996 — פעמיים נדחה, פעמיים בוטל.
פורטוגל שוכנת בערך ב-9° מערב, בקו אחד עם בריטניה ואירלנד, ומקומה ב-GMT. ובכל זאת היא ניסתה את שעון מרכז אירופה פעמיים: מ-1966 עד 1976, ושוב מ-1992 עד 1996. בשתי הפעמים היא חזרה בה.
את הביטול השני הובילו אגודות ההורים. ילדים יצאו לבית הספר בחושך וסירבו ללכת לישון כשעוד היה אור.
→ ליסבון
קראקס, 1912 ו-2007 — קו האורך הנכון, שאומץ פעמיים.
מרכזה של ונצואלה קרוב ל-67°30′ מערב, כמעט בדיוק באמצע הדרך בין קווי האורך התקניים 60° ו-75°. אף אזור של שעה שלמה לא מתאים לה.
ב-1912 אימצה המדינה את UTC−4:30, המבוסס על קו האורך שעליו היא נמצאת בפועל. קראקס הייתה אז במרחק של כ-שתי דקות מהצהריים הסולאריים שלה. המדינה ויתרה על כך ב-1965 כדי להתאים לנוהג הבינלאומי של שעות שלמות, וחזרה לכך בדצמבר 2007.
היא נטשה אותו שוב ב-2016, בעיצומו של משבר חשמל. כיום קראקס מקדימה את השמש בכ-28 דקות.
→ קראקס
סיאול, 1954 — החזרת קו אורך מלפני התקופה הקולוניאלית.
קוריאה אימצה את UTC+8:30 ב-1908, לפי קו האורך 127.5° מזרח - בערך הנכון מבחינה אסטרונומית לחצי האי. ב-1912, תחת השלטון הקולוניאלי היפני, העביר אותו המושל הכללי ל-UTC+9 כדי להתאים ליפן.
ב-21 במרץ 1954 החזירה הממשלה את UTC+8:30, התקן שמלפני התקופה הקולוניאלית והמדויק יותר. הוא החזיק עד 1961, אז חזרה המדינה ל-UTC+9 בנימוק של יעילות מנהלית ותיאום עם שותפות הסחר.
כך שלסיאול היה אזור הזמן הנכון מבחינה אסטרונומית פעמיים, והיא ויתרה עליו פעמיים.
→ סיאול
מה משותף לארבעה האלה.
לא הרבה, מלבד זאת שבכל מקרה מישהו השמיע את הטיעון במפורש. הורים פורטוגלים שדיברו על בקרים חשוכים. מדענים קזחים שדיברו על המקצב הצירקדי. ממשלות ונצואלה וקוריאה שדיברו על קו האורך שעליו המדינה נמצאת בפועל.
ברוב המקרים השעון זז בשביל המסחר, בשביל התיישרות, בשביל בעלת ברית, בשביל כובש או בשביל חישוב אנרגיה - ואת השמש איש לא שאל.