הידעת?
עיר שבה כל בניין חייב ללבוש את אותה האבן
ב-1918, רונלד סטורס - אז המושל הצבאי הבריטי של ירושלים - הוציא חוק עזר המחייב שבנייני העיר יחופו באבן גיר מקומית. החוק היה חלק מתוכנית אב שערך סר וויליאם מקלין, בזמנו מהנדס העיר של אלכסנדריה, בשיתוף אדריכל תנועת האמנויות והמלאכות סי. אר. אשבי.
הכלל האריך ימים יותר מהממשל שקבע אותו. כל רשות שבאה אחריו אימצה אותו, והוא נותר בחוק העירוני עד היום.
החומר הוא משפחה של אבני גיר חיוורות ודולומיטים שנחצבו מהרי יהודה, שנוצרו בסוף הקרטיקון. הסוג המובהק הוא מלכה, אבן גיר לבנה שנחצבת בקלות לגושים גדולים ונמצאת בשימוש עוד מימי קדם - ממנה בנוי הכותל. כאשר שמש נמוכה פוגעת בחזיתות הקרם והורודות, העיר כולה מקבלת את הגוון הזהוב שמאחורי הביטוי ירושלים של זהב.
התקנה תוקנה שוב ושוב. פקודת 1936 דרשה שקירות חיצוניים יהיו בנויים מאבן. תוכנית האב של 1944 דרשה רק שקירות חיצוניים, עמודים וכל קיר הפונה לרחוב יהיו מחופים באבן טבעית מסותתת מרובעת – וכך הפכה האבן מחומר מבני לחיפוי, בעיקר משום שבטון מזוין נעשה זול וזמין.
הכלל עדיין מיושם. הספרייה הלאומית של ישראל, שהושלמה ב-2023 בתכנון הרצוג ודה-מרון, מחופה באבן זו. נכון לשנת 2000 פעלו בגדה המערבית כ-650 מפעלי חיתוך אבן, שייצרו אבן בגוונים ורוד, חול, זהב ולבן-שבור.
במשך מאה שנה, לאורך כמה חילופי שלטון, החזיק מעמד כלל אחד בדבר המראה החיצוני של כל בניין.
השעון: השאלה מתי משתנה השעה הייתה יציבה הרבה פחות.
ישראל והשטחים הפלסטיניים משתמשים שניהם ב-UTC+2 בחורף וב-UTC+3 בקיץ, בשמות שונים - שעון ישראל ושעון הקיץ של ישראל מצד אחד, שעון מזרח אירופה ושעון קיץ מזרח אירופה מצד שני.
התאריכים היו שונים לעתים קרובות.
עד שנת 2013 חזר שעון החורף בישראל במוצאי השבת שלפני יום כיפור, כך שהצום – שמועדיו נקבעים לפי צאת הכוכבים – יתחיל וגם יסתיים שעה קודם לכן. מכיוון שהלוח העברי הוא ירחי-שמשי, יום כיפור יכול לחול בכל מועד מאמצע ספטמבר עד אמצע אוקטובר, מה שאומר שישראל חזרה לפעמים לשעון החורף עד שישה שבועות לפני רוב המדינות האחרות. התאריך הפך לנושא חוזר למשא ומתן קואליציוני. בשנת 2013 קבעה הכנסת את התקופה מיום שישי שלפני יום ראשון האחרון במרץ ועד ליום ראשון האחרון של אוקטובר, קרוב למועדים באירופה.
השטחים הפלסטיניים קבעו תאריכים משלהם. ב-2021 הם סיימו את שעון הקיץ ב-29 באוקטובר, יומיים לפני ישראל. ב-2023 דחתה פלסטין את שעון הקיץ עד אחרי הרמדאן, והפער ביניהן עמד על שעה במשך כחמישה שבועות. וב-2011, הגדה המערבית ועזה פעלו לפי שעות שונות זו מזו, לאחר שהרשויות ברמאללה הזיזו את השעונים בעקבות הרמדאן והרשויות בעזה לא עקבו אחריהם.
עיר שבה החוק חד משמעי כבר למעלה ממאה שנים לגבי החומר שממנו חייב להיות עשוי כל קיר, ושבה התשובה לשאלה מה השעה הייתה תלויה לפעמים בשאלה איזה משרד הוציא את ההודעה.
מקורות והפניות
- ויקיפדיה, *Jerusalem stone* (פקודת סטורס התקבלה ב-1918; נמשכה בחקיקה העירונית)
- כתב העת *Heritage* של MDPI (2025), *The Lithic Journey of Jerusalem Stone* ("צו האבן" של 1918; איסור חומרים כמו טיח ופח; התפשטות מהעיר העתיקה לכל העיר)
- New Criterion (על מקלין ואשבי; חיפוי הספרייה הלאומית של ישראל)
- Areej Ashhab, *Mason Narrating Stone* (דרישת ה"בנייה" של צו 1936; הפחתה של תוכנית 1944 ל"כיסוי"; השפעת בטון מזוין)
- ויקיפדיה, *Jerusalem stone* ו-*National Library of Israel* (מלכה; תצורה מגיל טורון, קרטיקון עליון; עיצוב על ידי הרצוג ודה-מירון ב-2023)
- Alchetron (650 מפעלי חיתוך אבן בגדה בשנת 2000; מקור הביטוי "ירושלים של זהב")
- The Times of Israel (חוק הכנסת 2013; תאריך קשור ליום כיפור לפני כן; עד שישה שבועות הפרש עקב לוח השנה הירחי-שמשי; הפרש של שעה במשך כחמישה שבועות באביב 2023)
- ויקיפדיה, *Israel Summer Time* (משא ומתן קואליציוני)
- timeanddate.com (בשנת 2021, שעון הקיץ בפלסטין מסתיים ב-29 באוקטובר ובישראל ב-31 באוקטובר; ב-2011, הפרדת הגדה המערבית ועזה; ב-2013 הן מתחילות באותו תאריך)